• etihelos

גבולות בהגיון

ילדים לומדים המון מצפייה בנו ההורים, לנו יש השפעה מכרעת על עיצוב אישיותם.

גילויי אמפתיה לרגשותיהם, צפייה בהתנהגותם מבלי לבקר, אלא ממקום מכיל, משתף ומשקף.

שמירה על עקביות, מסרים אחידים תקשורת והבנה, כל אלה יחד תורמים לתחושת ביטחון אצל הילד והוא למד לסמוך על הוריו וכתוצאה מכך גם על הסביבה.

הענקת גבולות בגיל הרך, היא מן המשימות הראשונות והיותר חשובות.

הילד לומד להכיר התנהגויות מסוימות וככל שחולף הזמן גם להבין אותם. כך למשל - ילד שמבקשים ממנו לא לטפס על השולחן או הכסא, מסבירים לו את הסיבות למה לא לטפס על השולחן: "כי זה גבוה מאוד ואתה עלול ליפול", עם הזמן לומד להבין ולהכיר את הסיבות.

הילד מתבקש להיכנס לאמבטיה, או להתמיד בשעת שינה והתחושה היא שיש כאן משימה לעמוד בפניה. מה עושים?

כועסים, מענישים. האם זאת הדרך?

תגובות של כעס, מאבקי כוח ומתחים רק מחריפים ומקצינים את התנהגות הילד.


גבולות בהיגיון

בבואנו להציב גבולות לילד בתא המשפחתי,נעצור לרגע ונחשוב על הצבת

גבולות כהענקת גבולות, כמתנה שאנו מעניקים לילד.

נבחן מספר צעדים:

  • האם הגבולות תואמים לשלב ההתפתחותי בו נמצא הילד?

ילדים צעירים ,חווים את הסובב אותם באמצעות החושים. הבקשה פעם אחר פעם לשמור על האגרטל היקר שקיבלנו כמזכרת, או להישמר מהכנסת האצבעות לשקע, מתגלה כלא ישימה ויתרה מכך אף מפתה.


זוהי דוגמה לגבול שלא ננסה להציב לילד, הוא צעיר ולא מסוגל לעמוד בזה.

פעולה פשוטה של הרחקת החפץ המסוכן מהישג ידיו של הילד וכיסוי השקעים, יתנו מענה יעיל ונכון.


  • האם הגבולות שאנו מעניקים לילד, הם גבולות שאנחנו ההורים מקפידים ליישם? מה הם משרתים? לאיזה צורך הם עונים. שלנו או של הילד?

כשנבקש מהילד להתנתק מהטלפון הנייד ולו גם אם נחליט שחשוב שיתנתק

למשך שעה, נוודא שגם אנחנו מיישמים ונשמש מודל לחיקוי עבור הילד.


מדוע קשה לנו להעניק גבולות?

  • הילדים הקטנים שלנו, שעד לא מזמן היו "חסרי אונים" ותלויים בנו לביצוע כל פעולה, גדלים. כבר לא כל כך רוצים את עזרתנו. הם מנסים ומתעקשים לחוות את הסביבה בעצמם ובדרך שלהם.

אנו ההורים מאידך- חשים שעדיין מוקדם "לשחרר את התלות" של הילד בנו.

בעינינו הוא עדיין התינוק שלנו ורק רוצים לתת, להעניק, לעזור. ומבלי שנשים לב "נולד" לו קונפליקט.

בחוויה שלו, הילד חווה חוסר רצון ושיתוף פעולה של ההורים עם הרצונות שלו.

הוא לא מקבל הזדמנות להתנסויות, וכל מה שנאמר לו: "את זה אסור, לשם אל

תלך, כאן מותר ולשם אל תתקרב".


  • הנמנעים - הורים שמתקשים לשאת את תגובות הכעס והתסכול שהענקת גבולות מעוררת אצל הילדים ולכן נמנעים ולעיתים אף מוותרים.

אז איך בכל זאת מעניקים גבולות?

  • הסבירו לילד מהו גבול? מה חשיבותו ואת מטרתו.

  • שתפו את הילד בבחירת הגבולות, ככל שהילד גדל, אפשרו בחירה רחבה. בהתחלה בחירה מבין שתי אפשרויות, אח"כ בחירה חופשית. בחירותיו יהיו נכונות, מדויקות ומושכלות. תפקידנו ההורים לאפשר את הבחירה ולבדוק באיזו מידה ניתן להתחשב בבקשתו.

כך למד הילד שדעתו חשובה, הוא לומד לקבל החלטות ולקחת אחריות על הבחירות שלו.


המלצות למטלות בבית שילדים יכולים לעזור


גילאי 2-4:

  • להכניס בגדים למכונת הכביסה.

  • מיון בגדים לפי צבעים (בגיל 4).

  • לערוך את שולחן האוכל.

  • לפנות כלים מהמדיח (גילאי 3-4).

  • לעזור בקניות בסופר (להכניס מוצרים לעגלה).

גילאי 4-6:

  • לסדר את המיטה.

  • אם יש בע"ח בבית: להאכיל.

  • להוציא בגדים ממכונת הכביסה ולמיינם.

  • לערוך ולפנות שולחן.


עקביות

לא מעט פעמים אנו מוצאים את עצמינו בקונפליקט פנימי תמידי. לעיתים ממש מתחשק לנו "שיניחו" לנו, שכל אחד יעשה את מה שבא לו, שילכו לישון מאוחר, שיקומו מאוחר, אם בא להם לישון מבלי להתקלח אז שיהיה.

יתכן ופעולות אלה יתאימו להווי של חלק מהמשפחות, אך רובינו רוצים שהילדים שלנו, ילכו לישון בשעה סבירה, יתקלחו בזמן ויקומו בזמן סביר בבוקר.

על מנת שפעולות אלה יהיו ברי קיימא והגבולות שאנו רוצים להעניק לילדים שלנו יהיו גבולות ברורים, אחידים.

עלינו להיות עקביים. העקביות שלנו ההורים, היכולת להיות סמכותיים בהעברת מסרים ברורים

לילד, תורמת לתחושת היציבות והרגשת הביטחון של הילד בסביבה.

הענקת גבולות המטמיעה תהליכים נכונים של שיתופי פעולה, תקשורת והקשבה, הבנה, כבוד הדדי. מסר אחיד ועקביות, מכינה את הילד לעתיד. הוא לומד כיצד להתנהל בחיים החברתיים גם מחוץ לבית, הוא מועצם ומקבל מקפצה להצלחה.



כותבת המאמר:

אתי הלוס- מדריכת הורים ומנחת קבוצות

מוזמנים להצטרף לקבוצה "הורות אמפתית", לשאול שאלות ולהתייעץ.

52 צפיות

ניתן ליצור איתי קשר

בטלפון: 054-7944512   

 

או למלא פרטים בטופס:

  • Facebook Social Icon